בימינו אנו, כשהטוויטר גדוש
נבואות זעם, רבים מסכימים כי השילוש הקדוש מורכב מסטיב ג'ובס, ביל גייטס, ומארק
צוקרברג ובאינסטגרם סוגדים לתמונות, דתות של ממש כמעט ואינן נוסדות ואלה שכן -
מוצגות ככתות.
מעטות הדתות חדשות המקבלות הכרה
ממסדית, או עורכות אירועים המוניים במקומות מרכזיים (כמו למשל טקסי חתונה או
תפילות המוניים).
במאמר זה ננסה לבחון כמה מהדתות
המודרניות : מה מאחד אנשים ומניע אותם סביב אמונות משותפות מאז מפנה המילניום? האם
מדובר ברעיונות חדשים או צורך?
אמונה סביב שלום ואחוות
נשק
בין סוף המלחמה הקרה לבין מפנה
המילניום נדמה היה שהעולם עומד להפוך למקום טוב יותר. ב-30 השנים האחרונות נוסדו,
למשל, "בית התפילה הבינלאומי" (1999), "דרך החיים - רפואה אוניברסלית"
(1999), ו"הכנסייה השנייה: בראשית של בריאות וריפוי" (2010). האם ניתן
להסיק מכך שהדתות החדשות מדברות אל ליבם של מי שמבקשים למצוא הרמוניה, שלווה וטוב
לב? לפי הכתוב באנציקלופדיית
אוקספורד לדתות ואמונות, לא בהכרח: בשנת 1996 נוסדה באופן רשמי כנסיית השטן
הראשונה, ומאז נוסדה כנסיית שטן נוספת, בסיילם שבארצות הברית, בשנת 2016. אפשר
לראות שם תערוכה מתחלפת על ציד מכשפות.
במקרה אחד, יוצא דופן, נולדו
שלוש דתות מתוך דת בשם "כנסיית האיחוד", שייסד סון מיונג מון
מקוריאה בשנות ה-50 של המאה ה-20. דת זו מושפעת מהנצרות ומדתות אסייתיות שונות
ומספר המאמינים לפי ההערכות הוא כשלושה מליון איש. לימים עברו מיונג ובני משפחתו
להתגורר בארצות הברית. שם, במפנה המילניום, יסדו גם אשתו, בנו ובתו שלוש דתות-בנות
משלהם: "כנסיית המשפחות לשלום ואיחוד עולמי", "כנסיית המקלט לשלום
ואיחוד עולמי", ו"קרן השלום העולמית". הכנסיות השונות מקיימות
אירועי צדקה וחברות בארגונים בינלאומיים לשלום, ומעניקות מלגות ונודעו בעיקר
בחתונות הענק שאירגנו (במרס 2012 אירגנה הכנסייה ארוע המוני של חתונת 2500 זוגות
בו זמנית). יחד עם זאת, לא פעם מואשמות כנסיות האיחוד
השונות באנטישמיות, בכך שהן דוגלות באחזקת נשק חם, וכי הן מקיימות טקסי תפילה
כשלצד המאמינים ניצבים רובים ופריטים מעוטרים בקליעים.
מלחמות אחים
כנסיות נוסדות גם כתוצאה
מאירועים פוליטיים. כך למשל, בשנת 1993 התפלגה הכנסייה האריתראית מזו האתיופית על
רקע קבלת עצמאותה של אריתריאה, שעד אז שלטה בה אתיופיה. הכנסייה האוקראינית התפלגה
בינואר 2019 מהכנסייה הרוסית אורתודוקסית על רקע משבר מלחמת קרים.
המקרה המפתיע ביותר מתרחש בשנה האחרונה
בבלקן: הכנסייה האורתודוקסית של מונטנגרו התפלגה מהכנסייה הסרבית. כאן המחלוקת
נגרמה כאשר מילו אוקנוביץ, ראש ממשלת מונטנגרו,
מיליארדר הנחשד בקשרים עם המאפייה האיטלקית, הודיע בדצמבר 2019 כי הבעלות
על הכנסיות העתיקות תועבר לממשלת מונטנגרו. מאז המהומות אינן שוככות.
אַגְנוֹסְטִיוּת
במאה ה-21 קמה תופעה חדשה: אנשים המתבטאים בציניות ובלעג כלפי
הדתות, שבעיניהם הן "אופיום להמונים". לדוגמא, דת הפסטפארי
(שילוב המילים "פסטה" ו"ראסטפארי") סוגדת למפלצת הספגטי
המעופף (דמות המופיעה ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדאמס),
ומצהירה על לעגה לדתות המסורתיות. באופן מפתיע, היא קיבלה לגיטימציה מן הממסד:
ניקו אלם האוסטרי היה הראשון שהצליח לשכנע את משרד הפנים במולדתו לאפשר לו להצטלם
עם מסננת על הראש, בטענה שמדובר בפריט לבוש דתי, בדומה לכיפה או לבורקה. אפילו
בישראל, בשנת 2019, זכה מיכאל אפנסייב לחבוש
מסננת ספגטי בתצלומו המתנוסס בתעוד(
כשג'וזף סמית פגש את
החללית "אנטרפרייז"
דת נוספת שנולדה במאה הנוכחית
בהשפעת המחזמר "ספר המורמונים" שכתבו טריי פארקר, רוברט לופז, ומאט
סטון. במרכז העלילה עומדים שני מיסיונרים מורמונים לא-יוצלחים, אשר נשלחים לכפר
נידח באוגנדה במטרה להחזיר את תושביו בתשובה. אחד המיסיונרים אינו מכיר
את סיפור הבשורה המורמוני, ומשרבב לתוכו פרטים מתוך סרטי סדרת "מלחמת
הכוכבים". ברגע השיא, תושבי הכפר מוכה הרעב והמחלות מצפים שהשליחים ייקחו
אותם לארץ המובטחת, הלא היא סולט לייק סיטי, מרכז הפעילות של המורמונים. בסיום
המחזה יוצרים תושבי הכפר דת חדשה מתוך הסיפורים המגובבים, ויוצאים למסע מיסיונרי
לשם הפצת תורתו של ג'וזף סמית, מייסד כת המורמונים, שלפי המסופר במחזה, קיבל את
הבשורה ממלאך שירד מהשמיים בחללית "אנטרפרייז".
קרדיט: האתר הרשמי של המחזמר - https://bookofmormonbroadway.com/gallery