ליהיא ספיר
אוצרת בכירה לחינוך מוזיאלי
סדרה ייחודית זו תציג נושאי חתך בשדה האמנות מזוויות מבט מפתיעות ומחדשות. בכל מפגש יוצג מושג אחר כגון: צבע, בגד, דיוקן ועוד. ההרצאות ילוו בעשרות דוגמאות מרתקות משחר תולדות האמנות ועד ימינו.
תכנית הקורס - סמסטר ב
גוסטב קלימט, "כל אמנות היא אירוטית"
כוחות האֶרוֹס (חיים, מיניות) והטנטוס (מוות), ברוח הגילויים הפסיכולוגיים של פרויד על התת-מודע ועל מקורות המיניות, משתקפים ביצירתו של גוסטב קלימט.
קלוד מונה, "פרחי המים הם רק הליווי, המרכיב העיקרי של יצירתי הוא ראי מים".
נשמע כיצד היה קלוד מונה, שתחילה יצר ציורים שהסלון "אהב", לאימפרסיוניסט פורץ דרך שחקר וידע כיצד להשתמש בצבע כדי לתאר את פירוק האור למרכיביו המשתנים.
וינסנט ואן גוך, "מה אני בעיני רוב האנשים? אפס..."
סיפור חייו הסוערים של ואן גוך מונצח במכחולו. ציוריו שופכים אור על מצבו הנפשי, ומציבים אותו כאחד מאבות האקספרסיוניזם החשובים ביותר.
פול גוגן, "שני צדדים קיימים בי: פרא ומתורבת"
המטוטלת ביצירתו של פול גוגן נעה בין תרבות המערב לתרבויות הפרימיטיביות. את גן העדן האבוד מצא בחושניות ובטוהר של ילידי טהיטי והאיים הפולינזיים, הרחק מהאווירה הדקדנטית של פאריס.
רנה מגריט, "אובייקט אחד מרמז לכך שאחר אורב מאחוריו"
מגריט נקט שיטות מפתיעות ומעוררות מחשבה כדי ליצור דו-משמעות של דימויים. הוא יצר יצירות תעתועים שההומור בהן מַפנה עצמו במהרה לעולם מלא חרדה, השומט את הקרקע הבטוחה עליה אנחנו עומדים.
ז'וֹאָן מירו, "אני מצייר דרך העין השלישית... הצופה מתחת לשטח העין העֵרה בחלום"
יצירותיו של מירו גדושות יצורי כלאיים שהתפתחו מציורי החווה בה חי בילדותו לציורים המופשטים בזיקנתו: דימויים העוסקים באימהוּת, זוגיות, פריון האדם והאדמה, קטלוניה מולדתו והרודנות של פרנקו ועוד.
אמנים מגיבים לזיכרון השואה באמנות ישראלית עכשווית
נשמע על אמנים מדור ראשון, שני ושלישי ויחסם לשואה, תוך שימת דגש באמנים עכשוויים, ובהם משה גרשוני, חיים מאור, ארז ישראלי, ניר הוד, דבורה מורג ואחרים.
ג'קסון פולוק, "על האמן המודרני לבטא עולם פנימי, אנרגיה, רגשות וכוחות פנימיים אחרים"
טפטופים והצלפות של צבעים תוך תנועה עם כל הגוף ובמבט מלמעלה היו דרך חדשנית לביטוי עולמו הפנימי של ג'קסון פולוק.